3 משפחות בסלובניה אחת
עכשיו, אחרי שהילדים גדלו קצת ידעתי שהקיץ הזה נתחיל לראות עולם. חיכיתי שהם יגיעו לשלב הזה שנוכל סוף כל סוף להתחיל למחוק מדינות מהמפת עולם המחיקה שיש לנו על הקיר.
ספונטניות לא הייתה פה, הטיול הזה הוזמן חצי שנה מראש (סביב פברואר התחלנו לתכנן טיול לסוף אוגוסט) ותוכנן בקפידה כי לצאת לטייל 2 אחיות, אח אחד, 2 בעלים ואישה אחת, 7 בנים ובת אחת לא באמת מאפשרים ספונטניות. הרבה הצלחות היו בטיול אבל גם כמה מסקנות לטיול הבא. אשתף בהכל.
מי שיקרא קצת על סלובניה יגלה מדינה קטנה מאוד אבל עם שפע של טבע ירוק ואתרים לביקור. לא היה קל לסנן ולבחור. אנחנו בחרנו להשתקע במקום אחד וממנו לצאת לטיולים- טיול כוכב. זה היה יותר נכון למספר הימים ויותר נכון בשבילנו לטיול עם ילדים קטנים.
אז המסלול שלנו היה כזה-
היום הראשון
יצאנו ביום רביעי, טסנו טיסת אחה״צ לוינה, היה חשוב לנו שהטיסה תהיה בשעה נוחה לכולנו ובעיקר לילדים. לוינה הגענו בשעת ערב. זו פעם ראשונה שטסנו עם הילדים טיסה ארוכה יותר משעה וחצי וחייבת לציין שהיא עברה נפלא. כשהגענו לשדה חיכו לנו מחברת השכרת הרכב- abrix -ומשם נסענו למלון קרוב לשדה התעופה- מלון JUFA ללילה אחד, מלון פשוט ונחמד. החדרים מרווחים ונקיים א. בוקר קלה. השירות היה טוב ואדיב. הגענו בשעה ערב כשהמסעדות סגורות ובעזרת אנשי צוות המלון הזמנו א. ערב מהירה וישבנו להנאתנו בלי בעיה במסעדת המלון לאכול.לגמרי סיפק אותנו כמלון ״על הדרך״. למחרת עזבנו את וינה ויצאנו לכיוון סלובניה.
היום השני
ביום הזה צפויות היו להיות לנו נסיעות ארוכות ולכן תכננו טוב את המסלול שלנו בין וינה- ליעד הסופי בלד. הדרך הזו ללא כל עצירה אורכת 4 שעות בערך ולנו היו עוד תוכניות . אז יצאנו לדרך ב-9:00. העצירה הראשונה שלנו הייתה מפעל השוקולד- זוטר . זמן נסיעה מוינה לזוטר הוא שעתיים. מפעל שוקולד חביב ביותר. כמויות בלתי נגמרות של שוקולד מכל הסוגים ומכל הצבעים. אכול כפי יכולתך של שוקולד. מקום נפלא לילדים. צמוד למפעל יש גן חיות פתוח (לא כזה שהחיות בכלובים) ושטח ענק של ירוק. מקום מקסים לטייל. אנחנו התחלנו בטיול בגן חיות, הסתובבנו בו ליטפנו חיות ונהננו מהמרחבים. ואז נכנסנו לסיור במפעל.
*בתחילת הסיור יש סרטון של 15 דקות שמסביר את כל תהליך הכנת השוקולד ואיך כל הסיפור התחיל- לא ממליצה.
אחרי 3 שעות של בילוי והרבה שוקולד שמוביל להרבה אנרגיות- יצאנו לנקודה הבאה שלנו לכיוון סלובניה, א. צהריים. חיפשנו מקום שאפשר לאכול בו ושהילדים יוציאו אנרגיות אחרי כל כך הרבה זמן של נסיעה. לצידי האוטוסטרדה של אוסטריה אפשר למצוא מסעדות דרכים שהן אחלה נקודות רענון. אנחנו עצרנו באחת ממסעדות הרשת oldtimer שמתאימות למשפחות וילדים והכיף הגדול שצמוד למסעדה גן שעשועים לא קטן ומגניב. זמן הנסיעה ממפעל השוקולד לכיוון oldtimer היה שעה ורבע פחות או יותר.
אז אחרי עצירה של שובע והוצאת אנרגיות עלינו על האוטו ליעד הסופי ולעוד נסיעה לא קצרה אבל מאוד מאוד מאוד יפה. הנסיעה מoldtimer לבלד ארכה שעתיים. המסלול מוינה לבלד היה ארוך אבל הבחירות לנקודות העצירה היו נכונות לנו וסך הכל הילדים עברו אותן יפה מאוד. כמה משחקי דרך באוטו, שינה ומוזיקה טובה העבירו את זמן הנסיעות.
רוב הנסיעה מוינה לבלד הייתה בשטח אוסטריה. בלד לא רחוקה מהגבול של סלובניה ואוסטריה אבל אין ספק שרואים את ההבדל בין שתי המדינות, ממש אחרי כמה קילומטרים בתוך סלובניה. הירוק משתלט בכל מקום.
הגענו לבלד לקראת 19:00. התאכסנו במלון שהזמנו מראש – savica hotel– מלון נחמד ושירותי, מרכזי מאוד וכמה דקות הליכה מהאגם. יום מעברים, יום ארוך ומתיש לכולנו ולכן אכלנו א. ערב זריזה במלון ליד והתקפלנו לישון.
היום השלישי
מה שבטוח כולנו ישנו מצוין. אחרי יומיים של מעברים, ישראל אוסטריה ואוסטריה סלובניה- היום הזה היה רגוע יותר. הקדשנו את כל כולו של היום לטיול בעיירת בלד. זו עיירה קטנה מאוד ויש בה מספר אטרקציות. התחלנו במצודת בלד היפה מאוד. המצודה לא גדולה והסיור בה לא נמשך הרבה זמן. מה שמיוחד במצודה הוא לא המצודה עצמה אלא המיקום בו היא יושבת והנוף המשקיף על האגם. הילדים נהנו מלראות אבירים ולשמוע קצת סיפורים ובעיקר בעיקר נהננו מהנוף.
מהמצודה המשכנו לשייט באגם. קשה מאוד שלא להתפעם מיופיו של האגם ושל כל הנוף הסובב אותו, האגם הוא אחד האטרקציות המהנות בבלד. ההמלצות היו לשכור סירת משוטים ולחתור עד האי שבמרכז האגם, אבל לנו זה לא כל כך הסתדר. הגענו לנקודת השכרה (קרוב לקמפינג בלד- יש שם גם חניה) ולא היו סירות פנויות, זמן ההמתנה היה ארוך, עם ילדים זה פחות נוח. דבר נוסף שחשוב לדעת הוא שמי ששוכר סירה לאי ויורד לטיול בו מחוייב להשאיר אדם אחד בסירה שישמור- מבאס, אז ויתרנו והלכנו על האפשרות השניה סירת משוטים גדולה, שמשיט אותה גונדולייר, והוא ראוי להערצה. 10 דקות, לכל כיוון שהגונדולייר חותר ועל הסירה 20 אנשים. ומי שתהה למה סירת משוטים??? ולא מנוע? כי אסור! היופי והשלווה שנשמרים באגם הם בזכות האיסור בשימוש סירות מנוע. אז 10 דק׳ שייט לאי, עצירה של 30 דק׳ על האי וחזרה. הזמן על האי היה קצר ויתרנו על סיור מורחב בו אבל לא ויתרנו על צלצול בפעמונים, שעל פי המסורת המקומית משאלתו של המצלצל תתגשם -אנחנו ממתינים (: נהננו מקפה טוב וזריז וגלידה טעימה בבית הקפה שנמצא על האי. בזמן שליקקנו גלידה התחיל גשם וזו הייתה חוויה כיפית לכולם.
מה שמאפיין את בלד זה כמויות הירוק והדשא שנמצאים מסביב לאגם. נקודת העגינה של הסירה איתה שטנו לאי עצרה ליד מדשאות ועליהם מיטות שיזוף הקרובות לגדות האגם. ניצלנו את הנקודה למנוחה והשתכשכנו קצת במים, הילדים שיחקו ואנחנו ישבנו בכיף וככה עברו עוד שעתיים. המשכנו לא. צהריים באחת ממסעדות המקום ולטיול רגלי וארוך סביב האגם. וכבר עוד יום נגמר.
היום הרביעי
בתוכנית- הר ווגל ופיקניק באגם בוהיני. עצרנו בסופר, קנינו כמה פירות ונשנושים לילדים, לטובת הפיקניק שנעשה באגם בוהיני, יצאנו לכיוון הר ווגל, נסיעה של חצי שעה. כשהגענו, בדיוק יצא הרכבל שעולה להר, ויוצא כל חצי שעה עגולה. אז עד שעברה חצי שעה נוספת, הילדים טיפסו על הקירות בתחנה. העליה ברכבל נמשכת 10 דקות בערך והיא אחת העליות היפות שעשינו בטיול, מה גם שהרכבל הוא חוויה בפני עצמה. הר ווגל משקיף על אגם בוהיני כשמסביב הרים ירוקים לגמרי, נוף יפה יפה. כשהגענו למעלה, תכננו ללכת מסלול מעגלי לא ארוך אבל אחרי שעה הליכה ללא מוצא, הילדים ואנחנו הראנו סימני מיצוי והחלטנו לחזור לנקודת התצפית היפה ולאכול בה צהריים. ממליצה מאוד לאכול במסעדה על ההר, האוכל היה מצוין ועוד יותר ממליצה לשבת בתוך המסעדה (ולא במרפסת בחוץ) שהנוף ממנה משקיף על ההרים והאגם, כמו שאומרים, נוף עוצר נשימה. מה שכן צריך מזל במזג אויר טוב כי ברגע אחד העננים מכסים את כל הנוף. ולקינוח, אח שלי השלים את הביקור בהר בגלישה באומגה שנראית כיפית ולא מפחידה. העדפנו לעודד מהצד.
ירדנו מההר לכיוון אגם בוהיני, והתמונות ידברו בעד עצמן. באנו מסודרים עם בגדי ים, מגבות נשנושים ושמיכת פיקניק והתמקמנו ליד קמפינג זלאטורוג. ממליצה להחנות בחניה ממול ולחפש באזור של הקמפינג מקום לרחצה. פרסנו שמיכה והתיישבנו להנות מהנוף ומי שהעיז גם מהמים הקרים. הילדים מצאו מזח קטן ולא הפסיקו לקפוץ למים. זואי ואני הסתפקנו בלשכשך רגליים, כל השאר היו יותר אמיצים. ככה העברנו בהנאה את המשך היום.
היום החמישי
יום לא פשוט זה היה, אבל… הכל חוויה. יצאנו לקרנסקה גורה עיירה שנושקת לאוסטריה ולאיטליה- בחורף עיירת סקי ובקיץ בעיקר מגלשת הרים. עלינו על הרכבל היחיד שעובד בקיץ ועולה לפסגת ההר. העלייה ברכבל פתוח, אויר קר, גובה רב והרבה הרבה נופים. הילדים התרגשו בטירוף. לפני שירדנו במגלשת הרים יצאנו למסלול הליכה קצרצר וחמוד שעוצב במיוחד בשביל ילדים. בבית הקפה שנמצא על ההר לקחנו גלויה ובה תמונות של 5 דמויות שמתחבאות בין העצים, ליד כל דמות יש חותמת להטביע על הגלויה. מסלול נחמד וכיפי לילדים. אנחנו מצאנו 4 מתוך 5 דמויות (גם משהו….) ואז ירדנו במגלשות למטה (חוץ ממני ומזואי שירדנו למטה עם הרכבל… סתם כי פחדתי לרדת עם הקטנטונה שלי)
אחרי שחיכינו שכולם ירדו, חלקנו עלו שוב וירדו עם שאר הילדים, אחרי בילוי של 3 שעות. עצרנו לאכול במסעדה שנמצאת בכניסה לרכבל. אומנם היא הייתה ריקה אבל ילדים רעבים זה אי שקט אחד גדול ולכן החלטנו לאכול שם וזאת הייתה בחירה מצויינת. שירות נפלא, אוכל מעולה וילדים והורים שבעים ורגועים להמשיך לנקודה הבאה.
מקרנסקה גורה המשכנו לטיול ברכב ועצירה בנקודות בתוך פארק טריגלאב. הנקודה הבאה מעבר הרים ורשיץ. חצי שעה בין העיירה להרים, דרך 48 פיתולים בכביש עד שמגיעים למעבר ההרים המרשים הזה בגובה 1611 מ׳. כל פיתול ממוספר אז על הדרך תרגלנו קריאה ומספרים. כשהגענו למעלה יצאנו מהאוטו להנות מהאויר הצלול והנוף הסופר מרשים.
המשכנו וירדנו ממעבר ההרים לכיוון עמק הסוצ׳ה לכיוון מפל קוזיאק נסיעה של בערך שעה. מסלול למפל קוזיאק היה אחד המסלולים הקצרים והיפים שעשינו. הליכה נעימה ונוחה, פחות או יותר חצי שעה לכל כיוון. מסלול של גשרוני עץ, בריכות טורקיז ואפילו ירדנו למים הקפואים והצלולים לשכשך רגליים.
ואז… התכוונו להגיע לרכבת המכוניות במוסט נא סוצ׳י אבל פיקששנו בגדול. אחרי נסיעה ארוכה ותפילה שנגיע בזמן לרכבת ואחרי שכל זה באמת התממש. הגענו לתחנה אבל הרכבת לא הייתה. קראנו לא נכון את לוח הזמנים. האכזבה של הילדים הייתה גדולה מאוד..והאכזבה שלנו הייתה בעיקר מהנסיעה חזרה. במקום נסיעה של 3/4 שעה על רכבת מגניבה עם ילדים בשורה הקדמית ומוזיקה טובה ברקע, נאלצנו לנסוע שעתיים בדרכים חשוכות וצרות. מזלנו שהילדים היו כבר עייפים ובסוף כולם נרדמו, ואני רק הייתי תקווה שהדרך תעבור ונגיע חזרה לבלד.
היום השישי
קנינו כרטיסים משולבים מראש (כמה ימים לפני) דרך האתר למערת הנטיפים פוסטוינה ומצודת פרדיאמה. נסיעה של שעה וחצי מבלד. המערה מרשימה מאוד. נטיפים בגדלים שונים בכל מקום. אולמות מרשימים ורכבת חשמלית חוויתית מאוד. הילדים נהנו מהנסיעה ברכבת והתלהבו לכמה דקות מהנטיפים. הסיור נארך כשעה וחצי. מחוץ למערה יש מגוון גדול של מסעדות ומשחקים לילדים ועוד מרחבים לשבת ולעשות פיקניק. אז ישבנו לא. צהריים קלה והמשכנו למצודה שבמרחק כמה דקות נסיעה. המצודה מרשימה מאוד. נבנתה ממש בתוך הסלע, היא גדולה ויש בה הרבה מאוד חדרים ואת ההסברים לילדים אפשר לקבל באוזניות גם בעברית. קינחנו בגלידה במרפסת המרשימה בכניסה למצודה ונהננו מנוף ירוק. וחזרנו חזרה לבלד. חייבת להגיד שמערת פוסטוינה יפה מאוד ויש שאומרים שזה אתר חובה אבל בדיעבד הייתי מוותרת על נסיעה ארוכה מבלד לטובתה ומבלה עם הילדים באתרי טבע חוויתיים אחרים.
יום 7
היום האחרון שלנו בבלד תוכנן למסלול קצרצר וקרוב לבלד- ערוץ וינטגאר. מסלול הליכה מהנה ונוח, מלווה בנהר גועש בצבע טורקיז . בסוף המסלול נמצא מפל, שגם אם לא מגיעים עד אליו המסלול עצמו שווה את הביקור. הגענו למפל, פרסנו שמיכה וישבנו לפיקניק קצר.
חזרנו למלון, ומהחצי השני של היום נהננו ממנוחה בבריכה . במלון הסמוך יש בריכה ויש אפשרות להיכנס פעם ביום. זו בריכה מקורה ומים בטמפרטורה נוחה, יש בה מגלשה נחמדה לילדים, ובמרפסת שלה אפשר להנות ממנוחה ונוף מרשים מאוד לאגם. חייבת להוסיף שאחותי הלכה עם הילדים שלה להתרחץ באגם בלד, והם מספרים על כיף גדול. באחד מצידי האגם יש מתנפחים ומגשלות במים. תענוג לילדים.
אחה״צ יצאנו לנצל את השעות האחרונות בבלד, אכלנו גלידה ופגשנו ברווזים, ישבנו והסתכלנו על הנוף.
בבוקר יצאנו חזרה לכיוון וינה, בדרך עצרנו בפארק חבלים (לא ממליצה עליו) , משם עצירת אוכל ועד המלון במרכז וינה, שם בילינו עוד יום אחד ואז חזרנו הביתה.
6 ימים מלאים טיילנו בסלובניה ועוד 3 ימי מעברים. חוץ מהעובדה שהרבה מאוד משפחות מגיעות לשם, יש עוד הרבה מאוד סיבות להגיע אליה. זו מדינת שפע
מים צלולים, אגמים נסתרים טבע ירוק, נופים משגעים, שלווה בלב ויופי בעיניים. המדינה הכי אקולוגית שהגעתי אליה ובעיקר תחושה של חופש באויר.
ממליצה לקרוא ולפשפש בספר המשפחה המטיילת- סלובניה וצפון קרואטיה- ההמלצות שם טובות מאוד. אם משהו מתכנן טיול לאזור הזה שיכתוב לי במייל ואשמח לשלוח לו בדואר את הספר. – נחמד מאוד לילדים מעל גיל 5
מסקנות והמלצות-
יש הרבה דרכים לחסוך עלויות בטיול הזה: דרך טיסות זולות יותר, בשעות פחות נוחות ודרך יעדים אחרים.
בבלד התאכסנו במלון- קיבלנו עליו הרבה המלצות והוא היה לא רע אבל במחשבה שניה, השכרת דירה בבלד משנה לחלוטין את חווית המקום. אין לי שום דבר רע להגיד על המלון, הוא היה אחלה אבל כשאסע שוב, ללא ספק אשכור דירה עם נוף לאגם ולהרים, עם מטבח מאובזר וחצר גדולה.הרבה יותר מהנה ובעיקר מאפשר לחסוך לפחות חצי מעלות הלינה והאוכל.
סלובניה מדינה ירוקה מכל הבחינות גם בנופים, גם באקולוגיה. המי ברז שלה הם לשתייה. ממליצה להגיע עם בקבוקים רב פעמיים. בכל מקום יש נקודות שתייה למילוי.
אם ותבחרו לעשות פיקניקים- תביאו איתכם מהבית שמיכה ושקיות אשפה.
תכנוני מסלולים מראש חשובים מאוד. עם כל זה שהיינו מתוכננים היו בלת״מים. תבדקו טוב טוב שעות של פעילויות, רכבות ואתרים. כדי להימנע ממה שקרה לנו ביום 5.
במערת פוסטוינה קר מאוד. טישו ומעיל יועילו מאוד.
חשוב- מלא מוזיקה טובה לאוטו- כזאת שכבר נמצאת על הטלפון שלכם ומלא משחקים לדרכים תזכרו שלטייל עם ילדים זה להוציא את כל הצדדים הכי יצירתיים שלכם.
סלובניה מדינה של דבורים- לידיעת האלרגים.
2 מסעדות מומלצות בבלד- PANORAMA– נמצאת על שפת האגם בכניסה למדרחוב. ומולה מעבר לכביש מסעדת ostarija peglez’n
שתהיה נסיעה טובה
