לפני כמעט שנה תכננו טיול לחגים. בערב ראש השנה היינו אמורים להמריא לברלין משם בקרוואן ל-3 שבועות בסקנדינביה. האופטימיות הייתה גדולה מדי והקורונה היתה ועודנה עקשנית מדי ואנחנו החלטנו להישאר בארץ. בלי בידודים מיותרים, בלי סיכונים גדולים.
אז עלתה מחשבה לעשות שבועיים Roadtrip בארץ. התחלתי לתכנן, לחשוב, להזמין אבל גלי הקורונה ביאסו אותי מדי וההמונים שטיילו בארץ הדאיגו אותי והכל הצטמצם לטיול של שבוע. הצלחתי להתבאס לכמה שעות אבל אז החלטתי שזה מה יש ועם כל האילוצים נוציא את המיטב ממה שאפשרי.
אז יום שישי – יציאה לטיול, העמסת האוטו והצ׳ימיגג על הגג- היום הראשון. יציאה לכיוון מטולה, שם נישן את היומיים הבאים. בדרך עצרנו לטיול קצר (ק״מ וחצי) בשמורת החולה – רשות הטבע והגנים. אני לא זוכרת שביקרתי שם בעבר אבל כמה שהיה חם היה כיף ויפה, מרשים ומעניין. חשבתי לעצמי שנתקתק את המסלול ונגיע למטולה צ׳יק צ׳אק אבל נהננו מהאגם, מהחיות ששוחות בו, מהתצפית (שאני העדפתי להישאר למטה) השאר עלו וצפו עם משקפת (בעיני יתרון גדול לביקור באתר). מדובר במסלול קצר ושפע של בעלי חיים ומקום מיוחד מלא היסטוריה. חשוב חשוב חשוב! לא לותר על מרכז המבקים ״עופוריה״– 40 דקות של סרטונים ומיצג אינטראקטיבי מרשים שחושף ומלמד את המטיילים את הסיפור המרתק של השמורה (מתחיל כל שעה עגולה)
סיימנו את המסלול. ויצאנו לכיוון מטולה. עצרנו לנשנוש קל באגמון מרקט, שצמוד למלון גליליון. בתוך המרקט יש את Wonderland פטיסרי, מקום מומלץ לקפה איכותי וקינוח סופר סופר סופר מפנק. יצאנו לשתות קפה בדשא שצמוד לחניה ואחרי קינוח איכותי יצאנו למלון מטיילים- מטולה.
מלון קטן פשוט ואינטימי. הספיק לי בהחלט בשלב הזה. חלק מרשת מלונות הפרוסה בארץ ונותנת מענה למטיילים באזורים שונים. הגענו בשעות אחה״צ המאוחרות. פרקנו את הציוד. התקלחנו התארגנו ויצאנו לטייל ברחובות הקטנים והמיוחדים של מטולה. היה שישי ערב ולכן הכל היה סגור אבל עדיין היה מרשים. עצרנו לאכול במסעדת ״עיוני״ המומלצת מאוד. נהננו מאוד שחזרנו גם למחרת בערב
יום שבת ( היום השני)
קמנו לא. בוקר- חשוב לפרגן למלון שבעקבות הקורונה, הגיש את הארוחה לשולחן. ארוחה טעימה ומספקת.
על בטן מלאה יצאנו למסלול בשמורת טבע- נחל עיון. כשקראתי עליו קראתי ״מסלול הליכה לאוהבי לכת״. אני אוהבת לכת אבל תהיתי איך ארגיש בו ואם אצליח להנות ממנו גם בחודש 9 להריון. אז אני יודעת שזה לא מובן מאליו אבל המסלול ברובו ירידה במדרגות ואם לא אז מישורי, ועצירות מוצלות ומפלים מרשימים. אלה היו 2.3 ק״מ של טבע מרהיב וגם לא מעט תרבות.
חשוב לדעת וגם לזכור 🙂 שמסלול נחל עיון לא מעגלי אז כשמגיעים (אם לא לבד) צריך להשאיר רכב אחד בסוף המסלול. בעבר היו שאטלים. להבנתנו היום כבר אין. צריך לברר (ולא לסמוך על האתר).
כשסיימנו את המסלול הרגשנו צורך להשתכשך במים קרים. למרות השכשוכית הקפואה שיש בסוף המסלול ניצלנו את החום ובמסגרת השהות שלנו במלון מטיילים מטולה יכולנו להיכנס לבריכת מלון המטיילים וילג׳ בשדה נחמיה. זאת הייתה אחלה התרעננות אחרי המסלול. שם סגרנו את היום השני שלנו באזור
בוקר טוב ליום ראשון- היום השלישי של הטיול
הבוקר עזבנו את המלון. שוב העמסנו את האוטו והתכוננו לקראת נקודת הלינה הבאה שלנו בכנרת. לפני שעזבנו את מטולה יצאנו לביקור בתצפית דדו. נקודת תצפית מרשימה. שקלנו לותר עליה ואני ממליצה לא לותר וללכת עם הילדים. נקודת תצפית גבוהה, יפה אחלה מקום להדליק גזיה ולשתות קפה ושוקו
עזבבנו את מטולה..אחד התכנונים לטיול היו לעשות מקטעים מתוך שביל ישראל, בגלל תכנון מאוחר של טיול זה לא יצא לפועל אבל גיליתי כל מני דברים מעניינים בדרך כמו: מוזיאון האדם הקדמון– במעיין ברוך, שממוקם באצע המקטע הראשון של השביל. מקום שסביר להניח עברתי ליד השלט שלו לא מעט פעמים אבל מעולם לא התייחסתי אליו. אז הפעם החלטתי שנכנסים לביקור.
מדובר במוזיאון קטן ונחמד, שמסביר מאיפה באנו ואיך חיינו. אני ממליצה להגיע לביקור עם ילדים מעל גיל 8 ואם צעירים יותר אז מאוד מאוד סקרנים. במוזיאון סיור מודרך אחת לשעה עגולה. אורך הסיור 40 דק׳. אפשר לבקר גם בלי סיור. ואם בכל זאת מגיעים עם קטניטנים יש מדשאה רחבה בחוץ לשבת בצילו של עץ או לשחק בכדור.
יצאנו לדרך… נקודת עצירה בסופר בקצרין לצורך קניות וצידה, והמשכנו לעצירה הבאה. כאן קרו קצת בלת״מים אבל איזה טיול זה בלי קצת חוויות. אנחנו הזמנו לינה באוליב דריוס כנרת, בקתות עץ בחוף גולן (אוליב על המים לשעבר). כשהגענו למקום לצערנו גילינו בקתות רעועות, מלוכלכות. אזור לא מתוחזק. מקום לא נעים. לא כיף! החלטתי שלא נעים לי להישאר שם לילה ואחרי שיחה עם שירות לקוחות של רשת אוליב, העבירו אותנו לרימונים דריה על הכנרת בקיבוץ האון, רבע שעה נסיעה (חייבת לציין שהשירות לקוחות היה נחמד והמעבר היה ביוזמתם). אמרנו שרע יותר לא יכול להיות, התקפלנו העמסנו שוב ונסענו רבע שעה נסיעה לאורך הכנרת דרומה. הגענו למקום נחמד עם חדרים צמודי קרקע, השוכן על חוף האון. מטבח קטן שמאפשר לנו להכין את מה שתכננו והמון המון מרחבים של דשא מסביב. מקום מסודר הרבה יותר.
התכנון היה לישון בכנרת רק לילה אחד. חששתי שחופי הכנרת יהיו מאוד עמוסים בעקבות החג. אומנם לא היה עמוס בכלל אבל החלטנו להמשיך את התוכנית כרגיל. למחרת נהננו ממי הכנרת המתוקים. נשנשנו ועזבנו לקראת הנקודה הבאה. בדרך עצירה סופר נוספת בצומת צמח, לקניות לקראת שלושת הימים הבאים- קמפינג במעיין חרוד. חשוב לציין שאת כל הארוחות בכנרת והלאה הכנו אנחנו עם ציוד שהבאנו וקניות שעשינו בדרך
שקלנו לצאת מהאתר ולטייל באזור עמק יזרעאל אבל תקופת החגים בימי מגיפה אכן אתגרו אותנו בכמות האנשים והחלטנו להישאר במקום שהיה מאורגן ומסודר, לא עמוס וכמות אנשים נעימה. אז העברנו 3 ימים בקמפינג וביום השישי של הטיול התקפלנו הביתה לקראת צהריים.
חזרנו עייפים אך מרוצים
לסיומת- כשאנחנו יוצאים לטיול אנחנו דואגים לשני דברים עיקריים.
אחד- ארגון נכון. חוסך המון מצבים לא כיפים בעיקר כשיש ילדים
והשני- חברה טובה. אם החלטנו לא לנסוע לבד אז לבחור פרטנרים נכונים לטיול זאת חובה!
היה תענוג כמו בטיול באוגוסט שעבר בגליל ורמת הגולן
