אנחנו מטיילים

עם קרוואן בדנמרק נגיעה בשבדיה וגם ביקור בגרמניה

לטיול הזה היה plan b ,plan a וגם plan c אבל אנחנו בכלל טיילנו לפי plan d וזה בגלל המשפט הידוע תוכניות לחוד ומציאות לחוד. יצאתי מהארץ בידיעה שזו הפעם הראשונה שלנו בקרוואן, עם 4 ילדים וצרכים שונים וכל שינוי שעלול להיות, כל תוכנית שתתקלקל, כל מסלול שנשנה או כל כל אתר שנוותר- אקבל באהבה (עם כל הבאסה.. והיתה באסה).

בתוכנית היו 3 מדינות ב3 שבועות. ועד שלא יצאנו למסע לא באמת ידענו להעריך כמה זמן יקח. כל דבר כמו: נסיעות ארוכות. אתרי הקמפינג. משך הבילוי באתרים. כמה נצליח באמת להתקדם. איך יהיה המזג אויר. כמה קר כמה חם (לא היה כזה אף יום). עשינו המון שיעורי בית. וזה הרגיש שפשוט צריך להתחיל ולגלות. כל מידע שקראתי על משפחות אחרות הייתה חוויה אחרת. כל משפחה היתה בתקופה שונה, בהרכב שונה, במסלול שונה. אף אחת לא היתה בדיוק. אז מכל הספרים, הבלוגים, והסיפורים אספתי מידע ותכננו טיול.

נחתנו בברלין אחה״צ- אמא אבא ו-4 ילדים. גם אני חושבת לפעמים שזה לא באמת הגיוני לצאת למסעות כאלה עם ילדים צעירים אבל מצד שני אני מרגישה שזה הכרחי לצאת למסעות כאלה עם הילדים שלי.

מתחילים

3 הימים הראשונים- לילה בברלין לילה בהמבורג, היו לטובת התארגנות: השכרנו רכב, ציוד קמפינג ,בגדים וקרוואן לקראת הנסיעה צפונה לדנמרק. הצלחנו גם לבלות ולהיות במוזיאון המניאטורות בהמבורג (המוני אבל חוויה מהממת): מקומות בעולם, דברים מהיומיום בקטן קטן. מקסים! בצפון המבורג אספנו את הקרוואן. פעם ראשונה בקרוואן דרש הכרות והמון שאלות, לקח לנו המון זמן! עם הקרוואן נסענו לאיקאה לקנות שמיכות כריות מצעים ולסופר שיהיה לנו נשנוש לערב, ומשם לאתר הקמפינג הראשון שלנו. זה היה יום עמוס ולחוץ ומלחיץ. כמעט ולא הספקנו לאיקאה וגם לסופר וגם להגיע לאתר קמפינג בשעות הקבלה. גם להניק באמצע איקאה באמצע לחץ סגירה זה לא פשוט. היינו פרקטים, חדורי מטרה, התפצלנו ו- Mission Accomplished. ההתרגשות היתה כל כך גדולה. עמית, איתן זואי וגוני, לא בטוח שתצליחו לזכור מה היה בטיול וביום הזה אבל תוכלו לקפוץ לכאן לביקור ולהיזכר. בטיול הזה היו המון חוויות של ״פעם ראשונה״, וזה ריגש את כולנו כל הזמן.

הגענו לאתר בערב, חושך בחוץ, לא רואים מי השכנים שלך מימין או משמאל. הרבה חששות והרבה ציפיות.

6 נפשות בקרוואן אחד חמוד. בוקר ראשון … קר! פותחים את הדלת ומקשקשים על איך היה הלילה שלנו. כל יום שינינו את מקום הלינה בתוך הקרוואן. היונקת היחידה שלא שינתה את מקומה זאת גוני. מתקפלים ומתחילים נסיעה לכיוון המעבורת. אחרי התרגשות של לילה ראשון בקרוואן. מצפה לנו מעבורת שעליה נעלה עם הקרוואן ונעבור בין מדינות. אחרי פעם ראשונה בקרוואן מחכה לנו הפעם הראשונה על מעבורת מגרמניה לדנמרק. לגרמניה נחזור ליומיים בעוד 3 שבועות.

ביי ביי גרמניה

התוכנית היתה דנמרק, שבדיה, נורבגיה וחזרה לדנמרק. אבל לא הצלחנו. נסיעות בקרוואן לוקחת יותר זמן. לפעמים הילדים סבלנים פחות. היו לנו לא מעט עצירות בדרך. וגם חשוב לדעת שהקרוואן לא נוסע מהר במיוחד. אז התבאסתי. התבאסנו. אבל אחרי 9 ימי טיול בדנמרק הבנתי שלא נצליח עד נורבגיה בתקופה קצרה כל כך. ואנחנו ממש לא בעניין של להתחיל לרוץ.

היי דנמרק

עברנו מגרמניה לדנמרק דרך מעבורת מפוטגרדן (פהרן) לעיר רודבי. 45 דק׳ של שייט. עלינו עם הקרוואן למעבורת. מסביבנו רכבת, משאיות- בעצם כל כלי תחבורה. אטרקציה! עלינו לבקר למעלה. על המעבורת. מסעדה, דיוטי פרי, חנויות ותצפית ציפורים מרגשת בין מדינות. זאת היתה המעבורת הראשונה שלנו יחד. ולחוות פעם ראשונה זאת תקווה שישאר חקוק בזיכרון. העברנו 17 ימים בקרוואן. רובם היו בדנמרק. זאת חוויה בלתי נשכחת. הביחד. האינטימיות, גם הקושי בלהסתדר- שונה מכל קושי שנפגוש בבית בחדרים משותפים. כל יום חיפשנו איפה נישן באותו היום, בעיקר דרך המלצות בגוגל מפס. הייתי נכנסת לאתר של הקמפינג מתרשמת ובוחרת. כל ההמלצות היו נפלאות חוץ מאחת (שלא רשמתי בהמלצות)

דנמרק היא טיפה מתוך אוסף של מדינות סקנדינביות. מספרים שהיא כל כך יפה וזאת רק ההתחלה.כל מה שמגיע צפונה ממנה זאת חוויה בלתי נשכחת. מדינה נינוחה ורגועה. כולם נחמדים ואדיבים. מרגיש שכולם שם חובבי טבע. ואיך אפשר שלא כי אפילו באמצע העיר אפשר למצוא דונמים של ירוק ושקט. כמעט כל יום ירד שם גשם והוא אף פעם לא עצר אותנו מלטייל. הכבישים הם שבילים ארוכים עטופים בעצים אגמים וגשרים, מדינה של אינסוף.

כולם מדברים אנגלית, כל מוכר, מתדלק, עובד בסופר, סתם עובר אורח וכולם תמיד עוזרים.

כל אתר קמפינג שביקרנו הוא פנינה לילדים. מרחבים של מדשאות, גני שעשועים וטרמפולינות שמעיפות גבוה. מיניגולף ומגרשי ספורט היו ברוב המקומות. מכוניות פדלים, קירות טיפוס וגם סתם סולמות וחבלים. ברוב אתרי הקמפינג היו חנויות נוחות וגם מסעדה נחמדה. בכל אתר מטבחון מאובזר בהכל (אנחנו הגענו עם כלים מהקרוואן). מקלחות למבוגרים וגם מקלחות לילדים. מתינוק ועד מבוגר. מדהים איך מדינה שממוצע הילדים שלה נמוך מ-2 מלאה בפתרונות ורעיונות לילדים. ותרבות הניקיון שהיא חוויה בפני עצמה. כל אחד מנקה אחריו כאילו לא תדע שהשתמש פה משהו לפניך. אין ספק שיש לנו הרבה מה ללמוד. הכל מחומם ונעים. עד שיוצאים החוצה וקר. שרותי כביסה היו כמעט בכל אתר. בחלקם כלולים בעלות הביקור ובחלקם עלות נוספת. יש אתרי קמפינג שאפשר להזמין יום לפני לחם חם וטרי ולהגיע בבוקר ולקחת.

אחד הדברים שאנשים מתלוננים עליו הכי הרבה הוא מטלות הבית. הימים בקרוואן היו נטולי נקיונות אבל היו המון כלים. אחרי כל ארוחה צריך לשטוף כלים לארוחה הבאה. אחרת לא יהיו צלחות, סכו״ם וסירים ובכל זאת זה היה הרבה יותר פשוט מלכבס כל יום. לנקות רצפה אבק ושירותים. אחרי כמה ימים של נדנודים וחוסר שיתוף פעולה גם אתם ילדים התגייסתם לשטיפת כלים, בישולים וסידור הדברים. הטיול הזה מזכיר לי משפט שהולך איתי שנים- לא כל כיתה בנויה מ4 קירות. הטיול הזה היה שיעור טוב וחשוב לכולנו.

זה היה טיול בלתי נשכח. מכל הבחינות. נופים משגעים, זכרונות יפים, חוויות טובות ומאתגרות. לא תמיד היה קל ולא תמיד היה מהנה אבל זה בהחלט השאיר טעם לחזור ולהמשיך את מה שלא סיימנו.

קרוואן– אנחנו בחרנו קרוואן גדול שמתאים ל-6. האמת שהוא לא באמת מתאים ל-6 אלא לחמישה. כי המיטה של שולחן האוכל מתאימה לילד אחד. המיטה בסוף הקרוואן היתה גדולה ובה ישנו בדרך כלל 3 אנשים, אמא תינוקת וילד. כמה שנשמע צפוף אלה היו לילות טובים ונעימים. אנחנו קנינו מצעים שמיכות וכריות באיקאה. יש אפשרות תמיד להזמין מראש. כלי אוכל ובישול שולחן ו-6 כסאות לבחוץ הזמנו עם הקרוואן. הקרוואן לא מותאם לתינוקות- בגרמניה קנינו כסא תינוק כדי שגוני תוכל לשבת בנוחות בזמן האוכל. בקרוואן יש אחלה מקלחת קטנה ונעימה ובכל זאת באוקטובר היה הרבה יותר נעים להתקלח באתרי הקמפינג הנקיים מאשר בשקובית הקטנה. התקלחנו בקרוואן לילות בודדים. לנסוע בקרוואן דורש תיחזוק- לרוקן שירותים, למלא מים לבישול שירותים ומקלחת ולדאוג שיש גז כדי שנוכל להתחמם. בטוח שלעולם לא נשכח את חווית בלוני הגז. בדנמרק ובגרמניה בלוני הגז שונים ואי אפשר לחבר בלונים שלא מתאימים. כמה ימים לקראת סוף הטיול ידענו שהבלונים אוטוטו נגמרים ולא מצאנו בלוני גז מתאימים בשומקום, גם חברת הקרוואנים לא ידעה לאן להפנות אותנו. ידענו שבלי גז לא נוכל לחמם את הקרוואן ולישון בו בלילה. מבאס ומדאיג לחפש מקומות לינה. ואז הגז נגמר! סגרנו צימר בקמפינג שהתארחנו בו. פתאום עמית רואה שבחנות של הקמפינג יש את הבלון גז שאנחנו צריכים ובום! יש לנו בלון 🙂 שום מילה לא תוכל לתאר את האושר והשמחה שהיו בתוכנו באותו הרגע. והאמת שיצאנו טיפשים. כי את הקרוואן אפשר לחמם דרך החשמל ולא רק דרך הגז אבל את המידע הזה פספסנו בהדרכה ואין ספק שאם היינו יודעים את זה הכל היה נראה אחרת אבל כמו שאמרתי תוכניות לחוד ומציאות לחוד. העיקר שהיה חמים ונעים!

אתרי קמפינג מומלצים שהתארחנו בצפון גרמניה דנמרק וגם אחד בשבדיה:

camping travemunde ivendorf– צפון גרמניה (אזור המבורג)

Nysted Strand Camping

Camp Mons Klint– מקום מקסים, יפה ונעים. הכי מומלץ!

First Camp Sibbarp- Malmo– קמפינג מאלמו שבדיה

Charlottenlund Fort Camping– יושב על אתר היסטורי. בעצם אי. צמוד לים. מקום מיוחד ויקר יחסית. בכל זאת מומלץ!!

Faaborg Camping

DCU Odense Camping

legoland camping Billund– הקמפינג היחיד שהתארחנו בו 3 לילות. נוח, קרוב ונעים.

First Camp Fiord

מקומות לינה בגרמניה:

דירה בברלין הזמנו דרך Airbnb

מלון בהמבורג – דרך Booking

מלון בברלין- aletto Hotel Potsdamer Platz- דרך Booking

מעבורת– את המעבר בין גרמניה לדנמרק אפשר לעשות דרך כביש ( ומה שמדהים שלא תדעו בכלל שעברתם מדינה) אנחנו עברנו במעבורת של חברת Scandlines. מעבורת יוצאת בערך כל 15-20 דקות. מסודר ומאורגן ומגניב.עלות מעבורת של 8.5 מ׳ אורך קרוואן- 120 יורו. יש תקופות עמוסות שממליצים להזמין מקום מראש על המעבורת. באוקטובר לא היה צורך. פשוט הגענו.

בין תחנה לתחנה בין קמפינג לקמפינג עצרנו באתרים או סתם בטבע באמצע הדרך, להכין א. צהריים או סתם להוציא אנרגיות שבתוך הקרוואן אי אפשר. בכל אתר קמפינג התארחנו לילה אחד. בקמפינג לגולנד התארחנו 3 לילות ומיצינו את כל האטרקציות של העיר.

אתרים מומלצים שביקרנו:

במוזיאון המניאטורות בהמבורג (המוני אבל חוויה מהממת)

כפר ימי הביניים- Middelalder Center

Mont Klint

Viking Ship Museum- Roskilde

הבית של הנס כריסטיאן הנדרסן- אודנסה

EGESKOV SLOT- טירת אגסקוב

LEGOLAND Billund- לונה פארק ועולם של לגו

LALANDIA- פארק מים -כיף גדול. לא צילמנו מרוב הנאה.

LEGO HOUSE

מקומות טעימים שאכלנו בהם:

Routt66– בערך 7 דק׳ הליכה מהדירה בברלין

Viking Pizza Roskilde– פיצריה משפחתית וטעימה מאוד (לא רק פיצות) ברוסקילדה

MAMMA’S מסעדה איטלקית באודנסה

Tattoria Mondello– המבורג

את הדרך חזרה מהמבורג לברלין עשינו ברכבת. עוד חויה. בכל זאת 6 נפשות עם ציוד של 6 נפשות. היה לוגיסטי אבל חסך לא מעט כסף מהשכרת רכב לכמה שעות או ליממה (כמו שעשינו בהלוך).

אז סיכמנו שבפעם הבאה כשנחזור לסקנדינביה נתחיל מנורבגיה שהיא בהחלט גולת הכותרת של האזור, ומשם ננדוד לשבדיה ואם נצליח נגיע גם ללפלנד- אבל זה כנראה כבר יהיה בטיול אחר.

צד אחר של יוון

זה די ברור שצריך גם מזל בחיים. ולכם ילדוד’ס יש מזל. מזל שסבא וסבתא שלכם רוצים ליצור עבורכם ואיתכם זכרונות משותפים של החיים. כבר כמה שנים שאוגוסט הוא החודש שבו אנחנו יוצאים לטייל בהרכב מלא מלא, מזכרת בימי הקיץ החמים.

אם שואלים אותי- אני מעדיפה טיולים לבד, אבא אמא ו-4 ילדים. אם שואלים אתכם- אז כמה שיותר יותר טוב. אז בדיוק כמו שאתם אוהבים יצאנו: אתם, אמא, אבא, 2 בני דודים, 4 דודים סבא אחד וסבתא אחת לטיול של 8 ימים .

אחרי 12 פעמים מוצלחות ביוון, כמו בקוס כבר ידעתם למה לצפות. הרבה שמש. הרבה מים. ובעיקר זמן רביצה. לא ידעתם, שהפעם זה יהיה טיפל׳ה שונה בכל זאת טיסה+ 5 שעות נסיעה לפיליון חייבים להצדיק לא רק חוף ים יפה ובריכה קרה. אני בטוחה שליוון תחזרו בהמשך, ובכל זאת הנה אני פה כותבת לכם כדי שלא תשכחו איפה היינו, מה עשינו וכמה בילינו, ביליתם.

נפגשים כולם בשדה התעופה, מסתובבים, אוכלים ועולים לטיסת צהריים עם אל-על לאתונה. אי אפשר היה לא להתרגש מהטיסה הקצרצרה הזאת שעשינו פעם ראשונה אחרי 3 שנים, וכמובן טיסה ראשונה של כולנו- אמא, אבא ו-4 ילדים.

הגענו

אז הופ נחיתה באתונה בשעות אחה״צ. אוספים רכב גדול גדול מהשכרת הרכב. ויוצאים לכיוון חצי האי פיליון. כמעט 400 ק״מ שהם 5 שעות (נטו) של נסיעה מפרידים בין אתונה למקום בו התארחנו בפיליון. נסיעה ארוכה מדי ליום אחד שכלל טיסה, לכן עצרנו לתחנת ביניים ללילה, באמצע הדרך.

בתכנון היינו אמורים להגיע מוקדם יותר אבל לא כמתוכנן היו עיכובים בטיסה, מכאן שנסיעה שהתחילה באור הסתיימה בחושך. וכמובן שצריך גם לאכול, אז עצרנו לנשנוש קל באחד מסניפי הרשת על האוטוסטרדה היוונית שפתוח 24/7 ממש כמו דיינר אמריקאי, קצת פיצה, קצת בורקס, קצת סלט. ועד שהגענו לעצירת הלילה שלנו היתה השעה 22:00.

כבר דמיינתי איך כולכם נרדמים בדרך, שזה קרה! ואנחנו מעבירים אתכם למיטות ומתקתקים מקלחות בוקר. אבל…ההתרגשות העירה אתכם והשאירה אתכם ערים עד 00:00 בלילה. רק אחת קטנה המשיכה לישון ולישון.

יום שני

בוקר, השמש זורחת כהרגלה במזרח אבל לא כהרגלה בארצנו, בצד של הים. א. בוקר פשוטה, סיבובון קצר בעיירה שמלאה בעליות וירידות וביוונים שמגדלים תרנגולות בחצר, ויוצאים לכיוון וולוס- העיר הגדולה של חצי האי פיליון. מספרים שנחמד לשוטט שם ברחובות ובאזור הנמל. ביום שהגענו היה חג והכל הכל היה סגור חוץ ממסעדות ובתי קפה שהיו מלאים ביוונים שחוגגים חג. עצרנו לנשנוש קל על נמל העיר, שיחקנו שש בש, עצרנו בקונדטוריה נפלאה ויצאנו לקראת היעד האחרון שלנו לשבוע הקרוב- חורפטו,פיליון. הגענו בשעות אחה״צ המוקדמות, התאקלמנו, ואתם ילדים במהירות השיא שלכם, לבשתם בגד ים וקפצתם לבריכה.

הרבה פעמים ביקרנו ביוון אבל לא בכל פעם הנוף מהחדר היה ים כחול עמוק. ומעכשיו ואילך כך נראו רוב הימים שלנו. התעוררנו בבוקר, אכלנו א. בוקר, התארגנו ויצאנו בעיקר לים ואת שעות אחה״צ תמיד העברנו בבריכה הצופה לים.

חצי האי פיליון לא גדול וגם לא קטן הדרכים בו עקלקלות (מאוד!) תלולות. ורוב הנסיעות בין הכפרים לא עוברת את מהירות ה- 30 קמ״ש , לרגעים 40 קמ״ש, מה שהופך את הנסיעות ממקום למקום לארוכות הרבה יותר, גם כשמדובר בכפר, פה! ממש ממש ליד! וחשוב להגיד שהדרך ארוכה, ויש הרבה לטייל על האי אבל הדרכים הופכות את המסלולים לארוכים יותר וצריך לקחת את זה בחשבון. בעיקר עם ילדים. אתם ילדים הייתם נפלאים יותר, אני אמא שלכם הייתי נפלאה פחות (בדרכים)

התחושה בדרכים החזירה אותי 16 שנים אחורה כשטיילתי ביערות גשם בדרום אמריקה, עצים גבוהים, ירוק בכל מקום, נחלים, נביעות ופלגים זורמים, אויר לח ונקי. יופי וטבע שהופכים את הדרך הקשה לנעימה יותר, שבכל זאת הייתה קשוחה. עצי פרי נמצאים בכל מקום, ובין סיבוב לסיבוב, מקומיים מוכרים את מעשיי ידיהם ופירות מהאי. שבוע בילינו באי- כשנסענו עליו כל נסיעה היתה שעה וחצי לפחות, וחשוב לדעת שכל אטרקציה, טיול, טבע או נוף שווה- מצריכים נסיעה בין שעה לשעתיים מחורפטו- בעקבות הנסיעות הארוכות בגלל הדרכים התלולות.

המלצות למבקרים בחצי האי פיליון-

עצירת ביניים– הכרחית בין אתונה לפיליון. המרחק גדול , אלא אם כן מגיעים בלי ילדים. בלעדיהם הייתי נוסעת עד היעד ולא מבזבזת זמן. אנחנו התארחנו ב- Bay Holiday Hotel & Spa– מרחק נסיעה של שעתיים וחצי מאתונה, פחות או יותר אמצע הדרך. אל תתרשמו מהספא. מדובר במלון דירות קטן משפחתי בקצה הכפר. משפחה שקנתה את המקום לפני 40 שנים. מקום אינטימי, נחמד, פשוט ונקי. זו היתה בחירה טובה לעצירת אמצע קצרה. האירוח כלל א. בוקר דלה.

העיר וולוס– לא מעניינת במיוחד. אותנו שימשה לעצירת אוכל ורענון, טיול קצרצר על המזח וגם ישיבה על הדשא מול הים נחמדה. בעיר עצמה אין הרבה מה לעשות ובימי קיץ חמים ההליכה ברחובות פחות נעימה. הנמל שופע בתי קפה ומסעדות נחמדות. ממש רגע לפני שחזרנו לרכב מצאנו קונדיטוריה טובה- VENETI 1948 עם לחם איכותי, עוגיות (גם טבעוניות) ופינוק לדרך.

KALLIA SUITES– המקום המעולה, שהתארחנו בו בחורפטו, למשך 7 ימים. מלון דירות, דירות נעימות מרווחות. בדירה שלנו 3 חדרים. חדר הורים, חדר ילדים סלון קטן עם פינת אוכל, מטבח מאובזר בכל טוב, מקרר, תנור, כיריים, מרפסת גדולה ונעימה שצופה לים. מקום נוח לבשל בו כל מה שרוצים. יש שירותי כביסה ללא תוספת תשלום (חשוב לבקש מייבש אם רוצים, אחרת תקבלו סל כביסה רטוב). במקום יש בריכה- בין המקומות הבודדים עם בריכה במחירים הסבירים. יש חניה ובמרחק 10 דקות הליכה מהחוף (ההליכה על הכביש) כך שאולי עדיף ברכב בכל מקרה. החוויה שלנו במקום היתה נפלאה ואני לחלוטין ממליצה.

הכפר PORTARIA– במרחק 40 ק״מ סה״כ מחורפטו, אבל הדרכים העקלקלות והצרות מאריכות את הדרך- זמן נסיעה מחורפטו לכפר, כמעט שעה וחצי. הכפר יפה, בכיכר המרכזית שלו המון בתי קפה לאכול א. בוקר ובכלל. לכפר הגענו כדי לעשות את דרך הקנטאורים- אם הגעתם לקצה הכפר, ראיתם שער אבן גדול ובצמוד לו בית קפה אתם במקום הנכון. דרך הקנטאורים הוא מקום נחמד לטיול פשוט לכל המשפחה, המקום מאוד מוצל, פלגי מים וגשרי עץ קטנים להלך עליהם. הדרך יפה ונעימה. סה״כ ק״מ וחצי עד הנביעה בסוף הדרך וחוזרים. אני עצרתי אחרי 500 מ׳. התיישבנו- 2 אימהות ו-2 תינוקות על האדמה ופטפטנו, נהננו מהשקט, משרמי המים ומשיחה טובה. שאר החבורה הלכה וחזרה.

כפר מקריניצה– בצמוד לפורטריה מצאנו כפר קטן וחמוד. יש בו מדרחוב קטן ובו חנויות עם מזכרות ועשייה מקומית. בסוף המדרחוב עץ דולב גדול ומרשים וגם מסעדות לאכול בהן. באמצע הדרך על המדרחוב- נקודת תצפית יפה לעיר וולוס הגדולה ולים.

חוף ים נוסף לשרוץ בו באזור חורפטו- Agii Saranta Beach – רבע שעה נסיעה מחורפטו. חוף יפה. עם מיטות ושמשיות. מזכיר מפרץ קטן בתאילנד הרחוקה, וכדי לחזק את התחושה מוכרים קוקוסים לשתיה בחוף ואחרי זה אפשר לאכול אותם.

במחשבה שניה-

אם רוצים להנות מעוד אטרקציות באי המקסים הזה כדאי לשקול לחלק את החופשה לשתיים- כמה ימים בצד המערבי וכמה ימים בצד המזרחי. זה יחסוך המון זמן בדרכים ובהחלט יהיה אפשר להנות מעוד חופים יפים, מרכבת הקיטור הנוסטלגית שיש בצד השני של האי והנוף המזרחי והרגוע של האי.

מסעדות בחורפטו שאכלנו ונהננו-

מלון Marabou– מרחק הליכה (על הכביש) מהמקום שישנו בו. אכלנו בו א. בוקר בימים שהתעצלנו להכין. א. בוקר פשוטה ונחמדה שסיפקה אותנו, בעלות של בערך 20 ש״ח לאדם. הנוף מהמרפסת בהחלט שווה את הארוחה.

Dovas Home Cooking

To Ki Seaside

http://www.meintani.gr/ Family Restaurant HERMES HOTEL– בבית מלון קטן וחמוד . עליו אני לא יודעת, לא התארחתי. אבל המסעדה בכניסת המלון היתה מעולה.

מדברא

היינו במדברא שנה קודם רק עמרי ואני. בעצם היינו שלושה… גוני התבשלה בבטן, ממש בהתחלה. הרבה לפני שידענו שהכל תקין ובכלל שהיא תהיה גוני. רצינו קצת שקט וכמו הים, המדבר מספק המון ממנו. נהננו מאוד. החלטנו שנחזור עם כל החבורה. בדרך הביתה, בדיוק כשיצאנו מהשער של החניה, הזמנו נופש לשנה הבאה, עם כל החבורה כולל זאת שבבטן. חופשת פורים היא בדרך כלל תקופה נפלאה לטייל היא לא קצרה מדיי ולא ארוכה מדיי, לא חם מדיי ולא קר מדיי. היא בול! מזוודה אחת נארזה ל-6 נפשות ויצאנו לדרך. עשינו נסיעה ארוכה, עם עצירה קצרה לקניות בסופר ותצפית קצרה על ים המלח והמשכנו עד צוקים. פטפטנו על הנסיעה מראש, שלא נעשה עצירות ארוכות, גם הנישנושים היו באוטו וחשבנו יחד איך נעביר את הזמן עם מוזיקה טובה, שאלות טריווה וכל אחד חשב איך הוא מעסיק את עצמו.הגענו- וכמו בכל ביקור בכביש הערבה נכנסנו לאכול במסעדת פרם אורסולה המצוינת בכניסה לצוקים.

אחרי 1000 כניסות ויציאות מההאטאב, התיישבנו סביב המדורה. בערב היה קריר וזה זמן מעולה להעביר סביב האש. הכנו ארוחת ערב ונכנסנו לאכול אותה בתוך הבקתה. מדברא הוא מקום של שקט. הבקתות מרוחקות אחת מהשניה ולכל אחד יש את הפינה הפרטית שלו. הבקתות מאובזרות בהכל פחות טלוויזיה- כדי לשמור על השקט , הניתוק והשלווה.

בשבילי נופש משפחתי הוא גם נופש זוגי, רק צריך לדעת לא לותר על זה. עמרי ואני תמיד מסיימים את היום לבד. הפעם סביב המדורה, עם יין מעולה של יקב פלטר שקנינו במזווה של המקום שפתוח 24/7.

את רוב הזמן העברנו במקום. ביקרנו את הגמל הלבן (ששכחתי את שמו, שוטטנו בין רכסי ההרים, ביקרנו בישוב צוקים, השתכשכנו במים וחזרנו לביקתה. את כל הארוחות הכנו בביקתה חוץ מארטחות הבוקר שהפנקנו במקום. את הנופש סיימנו ביום האחרון של חופשת פורים, יום שישי. קמנו לא. בוקר שמגיעה בשעה קבועה. אכלנו ויצאנו להקר בכפר האומנים צוקים, ממליצה לבקר. בכפר בית קפה נעים, קוסמטיקה טבעית, ספרים ועוד המון עבודות יד. משם המשכנו לביקור בחוות האנטילופות, אם מגיעים לערבה זה מקום מקסים לביקור עם הילדים.

סיימנו את היום בחוות האנטילופות ויצאנו הביתה בתחושה שהם נהננו מהמדבר בדיוק כמונו. האטאב, מקום למדורה, מרחבי מדבר לטיולים, המון זמן להשתעמם, לחשוב, לשחק ובעיקר להנות. להנות מהם ואיתם. כי כמו תמיד נראה לי שהזמן עובר מהר מדי ועוד רגע הם כבר לא ממש ירצו לצאת איתנו לטייל.

יום הולדת 36

אני תמיד דואגת לתזכר את הסביבה הקרובה שעוד חודשיים יש לי יום הולדת. לפעמים אני נזכרת מוקדם יותר ולפעמים מאוחר מדיי אבל אני לחלוטין מודיעה להם שיכינו את עצמם למתנה שלי. משנה לשנה אני מקבלת פחות ופחות מתנות ומה שכיף בזה שמה שאני כן מקבלת הוא בדיוק מה שרציתי.

היום, שגוגל מזכיר לנו מה עשינו בדיוק לפני שנה בדיוק ביום הזה כבר אין צורך לפתוח אלבומי תמונות. לפני שנה היינו 24 שעות בנקודה ה-12 חגגנו את יום ההולדת ה-35 שלי במנוחה בפינה מגניבה ושקטה בצפון הנגב. השנה עמרי הכין אותנו לטיול אחר, הגענו לפינה שקטה ומגניבה בנגב אבל מנוחה לא הייתה איתנו. פעם טיול של 24 שעות, טיול קצר הרגיש לי נטל. עד שמתארגנים ומקפלים חצי בית כבר חוזרים. עם הזמן התייעלנו ולמדנו כמה מעט צריך בשביל לבלות לילה מחוץ לבית. כבר הרבה זמן שאני מחכה לשישבת משפחתי מחוץ לבית- טיול משפחתי קצר בארץ!

מתחילם את יום שישי

את שישי בבוקר התחלנו בא. בוקר בתל אביב כשילדה אחת בגן ו-2 אצל סבא וסבתא. נשנשנו ונסענו לאסוף את כולם ואז יצאנו לדרך. עצירה ראשונה לא. צהריים – חוות קורנמל, היה תענוג- חוץ מההמתנה למקום ישיבה- עד שהתיישבנו פטפטנו עם החיות בחוץ והעברנו את הזמן במשחק אהוב ,מנקלה.

אומנם החוה לא ממש בכיוון אבל רצינו לאכול צהריים אז החלטנו ללכת על המקום בכל זאת. המשכנו לאכסניית אנ״א במצדה. האמת שהרשת הזאת מאפשרת לנו לטייל בתדירות הרבה יותר גבוהה . היא פרוסה בארץ במחירים נוחים ושירות לא רע בכלל.

הגענו לקראת אחה״צ, התמקמנו בחדר. אפשר לראות את ההתלהבות של זואי בתמונה- מנסה לטפס ובעיקר לשכנע אותנו שהיא ישנה למעלה. זאת היתה הפעם הראשונה שהיא לא ישנה בלול אלא במיטה. התרגשנו איתה ואז קפצנו לבריכה. איזה כיף שבחום המטורף של המדבר היה איפה להשתכשך במים שלגמרי לא היו קרים כי בכל זאת מעל 40 מעלות חום בחוץ לא מאפשר למים להישאר קרים. המשכנו לארוחת ערב שהוזמנה מראש וסיימנו עם עוגה ונר בחדר. היה יום מלא, שמח וגם יחסית רגוע.

תמיד אחרי שהילדים הולכים לישון- עמרי ואני יושבים במרפסת או בחצר, מה שיש, על כוס יין מנשנשים ומפטפטים. אני מחכה לזמן הזה. הוא חשוב לי. הפעם החדר היה בקומת קרקע. היתה לנו יציאה לחצר קטנטנה עם נוף להרים. היה כל כך חם בחוץ שזה היה בלתי אפשרי לשבת באויר הפתוח, גם ב-22:00 בערב הטמפ׳ היתה 36 מעלות. הלכנו לישון!

בוקר שבת

קמנו מוקדם. א.בוקר קלה באכסניה ויצאנו לכיוון המצדה. אנחנו בספטמבר ובכל זאת זה היה סופ״ש חם מאוד. קשוח. היתה לנו התלבטות קטנה אבל התעלמנו ממנה והצטיידנו בהמוווון מים.

היינו בין הבודדים שטיילו באתר. אפשר להבין למה. בכל זאת 40 מעלות חום זה לגמרי לא אידיאלי. אני פחות אוהבת להזיע ולהתגרד ובטח שלא לסחוב בחום כזה ילדה בת שנתיים על הגב ולמרות הכל. נהננו! האתר היה כולו בשבילנו. עלינו וירדנו, קראנו ולמדנו על ההיסטוריה של המקום. התעכבנו, נחנו מצלצל, לקחנו את הזמן ובעיקר הביחד שלנו שהוא הכי חשוב לי.. כי תמיד מרגיש לי שעוד רגע ואתם כבר לא תרצו לצאת איתנו יותר לטייל.

לכבוד כל המסיבות שנחגגו החודש- יום הולדת לבנים, יום האישה (שאגב זה באותו היום), יום הולדת לאבא של הבנים וגם וגם החג הכי שמח בשנה שמלווה את חודש היום הולדת בכל שנה ,פורים אני יושבת וכותבת עכשיו.

גיל 8 כמה חיכיתי לו! לא ברור למה נכון?! לי מאוד ברור. ידעתי שבגיל 8 תדעו כבר לקרוא כדי שאוכל לכתוב לכם לראשונה ברכת יום הולדת מ- לב אל לב. ידעתי שסוף כל סוף יום הולדת עם המשפחה לא תהיה רק עוד ארוחה שאעמול עליה 3 ימים ופעילות של טרמפולינות בחצר. ידעתי שאשב ימים או לילות ואתכנן שעה של משחק משותף כי היצירתיות פה לא מובנת מאליה בכלל, שתוכלו כולכם, עם הבני דודים, לקחת בו חלק. ידעתי שבגיל 8 לא תהפכו לילדי מפתח אבל שתדעו לפתוח ולסגור את הבית שלכם באחריות. ידעתי שבגיל 8, עם כל האתגרים בלגדל 2 בנים, בכורים, תאומים עם אנרגיות של נינג׳ות תצליחו לראות גם את האחיות שלכם ולעזור לי, לאמא שלכם מבלי להתעקש על כך כל הזמן.

ידעתי שבגיל 8 אני אוכל לבקש מכם לקפוץ רגע מהאוטו, כשאני מחכה בחוץ, ולקנות כמה דברים במכולת ולדעת לנהל את הכסף שנתתי לכם נכון, ושתמיד תמיד תזכרו להזכיר לי ולהגיד- אמא הרבה זמן לא בדקנו דואר- כי יש לכם ציפייה שאולי גם אתם תקבלו מכתב. ידעתי שבגיל 8 עדיין תתווכחו מי מתקלח ראשון/שני/ שלישי וכנראה זה לא ייפסק בקרוב

אז ידעתי שיום הולדת 8 יהיה שונה ממה ואיך שחגגנו עד היום וזה בעיקר בגלל שגדלתם, והיום (בניגוד לאתמול) אני מרגישה שיש לי ילדים גדולים. אז המסורת של ברכה מלב אל לב התחילה וזה כל כך מרגש בעיני שאני יכולה לכתוב לכם מכתב, וכל כך כיף לי לשבת ולחשוב ולהתאמץ, לצאת מהקופסה ולהתעקש עם עצמי ולעשות לכם יום הולדת שמח, כיף וממלא כמו שאני מקווה שיהיו רוב חייכם- שמחים , כיפים וממלאים. הנה עוד מזכרת שתכתב בילדות שלכם:

חפש את המטמון-

מעטפה 1- התקבלה ממני. היא כוללת 10 תמונות של עמית ואיתן מלידה ועד היום. על הפתק כתוב:״

״הָפֶתֶק הָבַא מִסְתָתֶר בָגִינָה שֶלָנו. עֲלֵיכֶם לְסָדֶר אֶת הַתְמונות בְסֶדֶר כְרונולוגִי ואַז תְגָלו הֶיְכַן״ (מאחורי כל תמונה נמצאת אות). סידור נכון של התמונות יביא אתכם למקום בו נמצאת המעטפה)- המעטפה היתה ״על אדן החלון״

על עדן החלון מצאתם את מעטפה 2- בתוכה הרבה חלקי פאזל ופתק- ״עֲלֵיכֶם לְהָרְכִיב אֶת הַפָאזֶל הָבַא בְיָחַד. כָך תוכְלו לְגָלות אֶת מִיקומו שֶל הָפֶתֶק הָבַא״. היה דגש על הביחד וואלה.. שיתפתם פעולה יפה מאוד. הייתם משוכנעים שהתמונה צולמה בגינה שלנו כי הנוף נראה אותו דבר אבל אחרי כמה רגעים הבנתם שהתמונה צולמה ממגדל המים במושב, ממש מול הבית שלנו. ואז התחלתם לרוץ….

נמצאה מעטפה 3 ובה כתוב- כל הכבוד! לפניכם משימה: מי מצליח להגיד בכל רם, מהר וברור ״גנן גידל דגן בגן״ המצליח לעשות זאת יקבל את הרמז למעטפה הבאה.

בטוח שנפשפש בין התמונות כדי למצוא את הוידאו שמתעד את היום הזה. היה משעשע לשמוע אתכם מנסים שוב ושוב ושוב ושוב…. כמעט היתה הצלחה. בכל זאת קיבלתם את הרמז: את הפתק הבא תמצאו אצל מי שחגג לאחרונה יום הולדת 40. עידו יותם ועומר הבינו מהר מאוד שמדובר באמא שלהם שחגגה 40 לפי כמה חודשים ואצלה נמצאת מעטפה 4 . אתם רצים כל כך מהר שלצלם אתכם היה אתגר גדול.

במעטפה 4- אלופים! אתם מתקרבים למטמון! לפניכם כתב סתרים, פענחו את החידה ותוכלו לגלות היכן הפתק הבא

זו היתה משימה משותפת. מגניבה וכיפית. במעטפה חיכתה לכם חידה שכתובה בכתב סתרים ומקרא של אותיות. אחרי כמה דקות של חשיבה וחיפוש פיענחתם את המשפט- עליכם להסתדר בשורה על פי אותיות השם שלכם מא׳ ועד ת׳

הסתדרתם. עידו הנדס אתכם יפה מאוד, אבל להצליח לצלם תמונה שלכם עומדים בלי לזוז לא צָלֲחָה. לפחות הצלחתי לתפוס 5 מתוך 8.

אז חזרה למשחק…הצלחתם! כל הכבוד שוב! הפתק הבא אצל מי שיש לו יום הולדת בקרוב מאוד- וידעתם שזה אבא שלכם.

במעטפה 5- עליכם לפתור את התשבץ הבא שכולו שאלות על עמית ואיתן ולגלות היכן נמצא הפתק הבא

אלה היו 14 שאלות שהתמקדו אך ורק בכם ועליכם. חודש שנולדתם? בית חולים? חג קרוב? מה אתם אוכלים בבוקר? מקצוע שאתם אוהבים בבי״ס? כמה בני דודים יש לכם מכל צד? שניצל אוכלים עם…..? מאכל אהוב על כל אחד?

בסופו של דבר השורה האמצעית שבאותו הצבע גילתה לכולם שהפתק הבא- מתחת לטרמפולינה

מתחת לטרמפולינה חיכתה מעטפה 6- עליכם לפתור את החידות הבאות- אם תצליחו תקבלו את הרמז היכן נמצא המטמון

כשאתם ישנים שמים עלי את הראש, אני ממש רכה אין מה לחשוש. (כרית)

כשאתם מתייבשים אני נרטבת (מגבת)

יש לי 4 רגליים ואין לי נעליים. אני גם לא הולך (שולחן)

רכבת חשמלית נוסעת לכיוון דרום. לאיזה כיוון יעוף העשן של הקטר? (לרכבת חשמלית לא יוצא עשן)

מה שייך לכם….אבל אחרים משתמשים בו הרבה יותר מכם? (השם שלכם)

בשעה טובה הגעתם למעטפה 7 ובה כתוב- המטמון נמצא בחצר הבית בקרבת מקום שקשור למזון. אחרי הרבה מאוד זמן של חיפושים מצאתם את המטמון מתחת למנגל. זאת היתה חגיגה!

המטמון- קופסה מלאה במטבעות שוקולד וכל מני שוקלדים אחרים.

חוצמזה- כל ילד יצא מפה עם כמה כלי עבודה לגינה ושתילים של עגניה, מלפפון ופלפל אדום

היה כיף!

כשתהיו גדולים, מקווה שתזכרו בימים האלה, בימי ההולדת כמו בטיולים ובזמן המשותף שלנו ואם לא תזכרו, תמיד תוכלו לקפוץ לביקור פה.

בנתיים אנצל את הילדות שלכם לחוויות וזכרונות… כי עוד שניה תגיע תקופה אחרת

אני אוהבת אתכם המון המונים

אמא